אני אמא כמו כולם, באתי להנחיית הורים אצל דקלה כי הייתי במצוקה גדולה עם הבן שלי. מאז שהוא בן 3, היו לנו מאבקי כוח, הרגשתי שהוא שולט עלי ומנהל אותי. הוא היה מרטיב כל לילה.
בכל דבר היה לי קשה איתו ובנוסף – הרגשתי אמא לא טובה.
כשהוא היה אמור לעלות לכיתה א', הקושי התגבר.
כל בוקר הייתי שוטפת אותו ומכבסת את כל המצעים, כמו כן לקראת סוף גן חובה, התחילו לו התפרציות זעם עד כדי כך שהיו קוראים לי לבוא ולקחת אותו מהגן.
פנינו למאבחנת שאמרה שיש לו בעיה של וויסות חושי ועשינו כל מה שהיא אמרה אבל הוא לא נרגע עד כדי כך שהמנהל ישב איתנו ועם כל הצוות כדי לראות מה לעשות איתו בכיתה א',
בס"ד נרשמתי לחוג הורים שפר ואמרתי לעצמי שאני לא יוצאת מפה בלי שינוי
התחלתי עם ענין ההרטבה ואמרתי לעצמי שאם זה יעבוד אז אולי דברים גדולים יותר יפתרו, הפלא ופלא הבן שלי הפסיק להרטיב. חשבתי שאני מדמיינת. בכל פעם שהייתי מפקפקת ולא סומכת עליו הוא חזר להרטיב.
הבן שלי סיים את הגן ואני עבדתי במרץ על המעבר לכיתה א'.
בעקבות הלימוד בחוג ההורים, ידעתי שגם אם יש לו קושי אמיתי – הוא יסתדר נפלא וסמכתי עליו והשתדלתי להתמקד במעלות הרבות שבו.
העבודה לא היתה קלה עבורי.
ניסיתי לא ליפול איתו למערבולות של כעס ואכזבה ומחשבות של פחד על מה יהיה איתו וראיתי עליות וירידות.
החלטתי לא לשתף את הגננת בקשיים שאובחנו אצלו ו… הבן שלי התחיל נפלא את כיתה א' !!
המנהל, שידע את הקשיים, היה בא לבדוק ושואל את המורה על מצבו אבל, מה שהיה מדהים זה שהמורה לא הבינה למה הוא שואל… כי הרי הוא ילד רגיל לכל דבר…
בסופו של דבר, בעקבות התהליך שעברתי בסדנא – הבן שלי פרח בכיתה א', גילה חכמה ויכולת ואפילו שמח ללכת לבית הספר כל בוקר.
לא האמנתי, אבל הוא הכין שיעורים לגמרי לבד, הכין את המערכת, והתנהג בבאחריות ובבגרות, ללא שום קושי.
בסוף השנה הוא הגיע עם תעודה מצויינת!
אפילו אמר לי בסוד שהוא היחידי בכיתה שקיבל 4 ראוי לשבח…
כששאלתי את המורה למה היא נתנה לו את הראוי לשבח היא אמרה בפשטות שזה מה שבאמת מגיע לו.
אין לי מילים להודות לדיקלה ולגישת שפר, אני קוראת שוב ושוב את הספר ומתחזקת.
וכן, לא הכל מושלם אבל כמו שדקלה אומרת: "נכון, יש נפילות וקשיים אבל עד עכשיו הלכתי בחושך, לא ידעתי מה נכון ומה טוב – היום יש לי דרך!"…
ש. מאלעד
